חולון – עיר מתקדמת עם בעיה סביבתית

חולון מתהדרת בפארקים מטופחים, מוסדות תרבות מגוונים ומערכת חינוך מתקדמת. בשנים האחרונות, העירייה השקיעה בתשתיות מחזור, מתוך מטרה לשמור על סביבה ירוקה ונקייה. ברחבי העיר ניתן למצוא פחי מחזור לנייר, פלסטיק, זכוכית ואריזות, לצד פחים רגילים שמפוזרים כמעט בכל שכונה. בנוסף, לאחרונה, הוצבו מכלי קומפוסט לטובת תושבים המעוניינים למחזר פסולת אורגנית. עם זאת, למרות ההשקעה של העירייה, עדיין ניתן לראות אשפה שנערמת במרחבים הציבוריים – בפארקים, בגני משחקים ואפילו בצדי הרחובות. רבים מתושבי העיר תוהים: אם יש לנו אפשרויות מחזור וניקיון, מדוע הבעיה עדיין נמשכת?

 

ובעקבות כך, נשאלת השאלה: איך ייתכן שבעיר עם כל כך הרבה אפשרויות מחזור, הבעיה עדיין קיימת? בעבור התשובה לשאלה זו, ובכדי להבין את התמונה הכוללת מקרוב, אנחנו החלטנו לראיין את אלי – האחראי על תחום המחזור בעיריית חולון. לדבריו: ״חולון מתקדמת מאוד מבחינת תשתיות מחזור וניקיון, אך האתגר המרכזי הוא חוסר המודעות של חלק מהתושבים".

במהלך הראיון, הוא הדגיש את האתגרים המרכזיים בניהול הפסולת בעיר. לפי דבריו, אחת הבעיות הגדולות היא חוסר המודעות של התושבים להפרדת פסולת ולחשיבות המחזור. ”אנחנו רואים יותר מדי פסולת שניתנת למיחזור, מגיעה לפחי האשפה הרגילים במקום למתקני המיחזור הייעודיים“, אלי ציין. אלי גם התייחס למקומות הבעייתיים ביותר בעיר: ”אזורי הקניונים, גני המשחקים והפארקים הם נקודות התורפה הכי גדולות. אנשים באים, נהנים, אבל משאירים אחריהם לכלוך, זו תופעה שחייבת להיפסק". לדבריו, ישנו גם פער בין השכונות השונות – בשכונות חדשות יש מודעות גבוהה יותר, בעוד שבשכונות הוותיקות הבעיה חמורה יותר. הוא אמר: ”אנחנו בעירייה עובדים על תוכניות חינוך סביבתי, אבל זה תהליך שלוקח זמן. שינוי הרגלים לא קורה ביום אחד". הוא הוסיף שהעירייה משקיעה בקמפיינים חינוכיים ובפעילויות להגברת המודעות, אך עדיין יש צורך במאמץ משותף של התושבים, מערכת החינוך והרשות המקומית. אלי הביע תקווה כי עם השקעה נוספת בהסברה ובפריסת מתקנים נגישים יותר, ניתן יהיה לשפר את המצב ולראות את חולון הופכת לעיר נקייה וירוקה יותר.

 

ובכל זאת, מה הפתרון? איך ניתן להפוך את חולון לעיר נקייה יותר? כדי להתמודד עם הבעיה, אלי והצוות שלו בעירייה עובדים על מספר פתרונות:

1. הגברת האכיפה – אכיפה משמעותית יותר על מי שמשאיר לכלוך במרחב הציבורי, כולל מתן קנסות מוגדלים למי שלא שומר על הסביבה. 

2. תוספת פחי מחזור וניקיון – הצבת פחים נוספים, במיוחד באזורים הנוטים לפורענות כמו פארקים, תחנות אוטובוס ומרכזי בילוי. 

3. תוכניות חינוך והעלאת מודעות – חינוך ילדים ונוער בבתי הספר לחשיבות המחזור והניקיון, בשיתוף עם תוכניות קהילתיות.

4. שיתוף הקהילה – ארגון ימי ניקיון עירוניים בשיתוף מתנדבים, בתי ספר ותנועות נוער, כדי לעורר מעורבות ציבורית. 

5. קמפיינים עירוניים – קמפיינים שיווקיים בעיר שיעודדו תושבים להיות חלק מהפתרון, למשל, באמצעות שלטים גדולים במוקדי הפסולת המרכזיים.

מלבד פעילויות העירייה, האם תושבי חולון יכולים לעשות שינוי בעצמם? התשובה היא חד משמעית – כן! העירייה יכולה להציב עוד פחים, להגדיל את מערך הפינוי ולנסות לאכוף את הכללים, אבל בלי שינוי בהרגלים של התושבים, המצב לא ישתפר. אם כל תושב ישים לב להרגלי הצריכה והפסולת שלו, ימיין אשפה כראוי ויוודא שהוא לא משאיר לכלוך אחרי בילוי – חולון תוכל להפוך לעיר הרבה יותר נקייה וירוקה. ”בסוף, זה תלוי בכולנו,“ מסכם אלי, ”אם נלמד לקחת אחריות, לא רק שהרחובות שלנו יהיו נקיים יותר, אלא שנוכל ליצור מרחב עירוני שנעים יותר לחיות בו". הדרך אל המקום הראשון דבר נוסף שאלי סיפר לנו במהלך הראיון הוא שעל פי הנתונים העדכניים משנת ,2023 חולון מדורגת במקום השני-שלישי בין הערים הגדולות בישראל מבחינת היקפי המחזור. היעד לשנה הקרובה ברור – להגיע לפסגה. אחת ההצעות שנשקלות היא הענקת תמריצים כלכליים. ”ישראלים רוצים שזה ישתלם להם, לכן, אם ”הדרך לשם מחייבת שינוי תפיסתי בקרב התושבים“ הסביר אלי. התושבים יראו שזה חוסך להם כסף – הם יתחילו למחזר בלי לחשוב פעמיים“. עם שילוב נכון של תשתיות, חינוך ורגולציה, חולון מראה לכולם איך עושים את זה נכון – ועושה צעדים גדולים בדרך להיות עיר המחזור המובילה בישראל. ולסיכום, רק יחד, מתוך אחריות משותפת, נוכל להפוך את חולון לעיר נקייה כמה שיותר.